במדינה בה המציאות הביטחונית הלא פשוטה כלל נוגעת לכל אחד ואחד מאיתנו, אין פלא כי היצע חברות השמירה הוא גדול במיוחד וכי עבודות אבטחה הן עבודות פופולאריות במיוחד בקרב צעירים אחרי צבא אשר מועסקים בשכר גבוה יותר משכר המינימום במשק.

 

חוק שירותי שמירה וחוקרים פרטיים

חוק שירותי שמירה וחוקרים פרטיים (1972 התשל"ב), נועד להסדיר את שירותיהן של חברות השמירה בישראל. בין היתר קובע החוק כי כל אדם המעוניין להקים חברה לשירותי אבטחה או שמירה, חייב לקבל אישור מוועדה מיוחדת הממונה על ידי משרד המשפטים. כמו כן, על שומרים במקומות כמו מסעדות, בתי קפה ודיסקוטקים להיות בעלי רישיון זהה גם כן.

בנוסף לכך, יש לשים לב שאם מדובר באבטחה של מקום פרטי אשר גודלו עולה על 500 מ"ר, יכולה המשטרה באמצעות קצין רישוי עסקים אזורי לדרוש מחברת השמירה לבצע בדיקות אבטחה נוספות כגון בדיקות רכבים או חיפוש על גופו של הנבדק באמצעות אמצעי מגנטי.

בהקשר זה , חשוב להדגיש כי לחברת האבטחה אין שום סמכויות מיוחדות מתוקף החוק כגון סמכות חיפוש או עיכוב , ולכן מדובר למעשה בהסכמה שבשתיקה בין האדם שרוצה להיכנס בשערי המקום ובין בעל המקום.

 

הסכם שירותי שמירה

מכיוון שרוב שירותי השמירה מבוצעים לאורך תקופה ארוכה, הרי שכמעט כל גוף אשר מסתייע בשירותיה של חברת שמירה חותם איתה על הסכם אשר מסדיר את אספקת שירותי השמירה. בחוזה זה בדרך כלל תהיה מצוינת תקופת ההתקשרות וחובותיה של חברת השמירה כלפי החברה או הגוף המזמינים, ובכלל זאת הסדרי השמירה, מספר המשמרות הנדרש ומספר השומרים בכל משמרת.

החברה המזמינה בדרך כלל תהיה מחויבת כי המקום בו מתבצעת השמירה יהיה מבוטח מפני נזקי צד שלישי וסיכונים שונים כגון נזקי אש ונזקי גוף, כך שבמקרה של אסון, לא יתבעו חברת השמירה עצמה או בעליה. בנוסף לכך, קובע החוזה את הסדרי התשלומים והעדר יחסי עובד מעביד בין החברה המזמינה לבין השומרים השכירים בחברת השמירה.

לעיתים מתווספים להסכמים אלו גם סעיפים לשמירת סודיות וסעיפים למניעת תחרות, על מנת שלא יוצר מצב בו אחד העובדים השכירים בחברת השמירה מתפטר במטרה להיות מועסק בתנאים טובים יותר ישירות אצל החברה המזמינה.

Share Button

צור קשר